אבחון מוקדם למחלת האלצהיימר

קושי נוסף בטיפול במחלת האלצהיימר, הוא שהפתולוגיה המוחית מופיעה שנים רבות לפני הופעת הסימפטומים הקליניים (שלב המכונה ״אלצהיימר פרה-קליני״). עוד לפני הירידה האופיינית ביכולות הקוגניטיביות (כמו חשיבה, שפה, התמצאות  וזיכרון), המוח מתחיל לעבור שינויים, בלתי מורגשים כמעט, שפוגעים בתפקוד התאים. המשמעות היא שכאשר מטופל או מטופלת ניגשים לרופא עם תלונות על קשיים קוגניטיביים יומיומיים - התפשטות המחלה במוח כבר די מתקדמת ובלתי הפיכה. בשלב זה, גם כאשר תימצא תרופה אפקטיבית, יהיה קשה להחזיר את הגלגל אחורה ולרפא את מה שאבד. לשם כך, אבחון המחלה צריך להתבצע בשלבים מוקדמים מאוד, ועדיף כבר בשלב הפרה-קליני.

הכלים המצויים כיום בידי הרופא או הרופאה לצורך אבחון, אינם רגישים מספיק לשלב הפרה-קליני. השאלונים הנוירו-פסיכולוגיים המקובלים כיום (MoCA, MMSE, ACE) מיועדים לאתר ירידה בתפקודים קוגניטיביים שונים, כמו זכרון לטווח קצר וארוך, התמצאות, קשב ושפה , אך אינם מוצלחים מספיק באבחון השלבים המוקדמים, כמו גם בהבחנה בין מחלת האלצהיימר לבין ירידה קוגניטיבית הנובעת מסיבות אחרות. בדיקות דימות, כגון MRI, מיועדות לשלבים המאוחרים של המחלה, בהם ניכרת ירידה משמעותית בנפח המוח, ובדיקות מעבדה באמצעות ניקור מותני אינן פרקטיות - הן כואבות, יקרות ולא כל כך מדויקות. בדיקות דם נמצאות תחת פיתוח (ניתן לבצען גם אצלנו ב״הדסה״) אך הן משלימות ואינן מבטאות אבחנה ברורה ומובחנת. אז מה נדרש כדי לשפר את האבחון? נדרשים כלים רגישים לשלבים הפרה-קליניים של המחלה, זולים ונגישים לכלל הציבור, שבוחנים באופן ספציפי מאפיינים של מחלת האלצהיימר.

ירידה באוריינטציה כחלון למחלת האלצהיימר

אוריינטציה (התמצאות), היא היכולת לייצג באופן מנטלי את היחס בין עצמנו לבין העולם סביב. אתם ודאי מכירים את המושג אוריינטציה בהקשרים של ניווט והתמצאות במרחב הפיזי (למשל, ניווט למקום חדש או התמצאות במקום העבודה או היכרות עם נקודות ציון בשכונה שלנו). באופן מעניין, שורה של מחקרים מהשנים האחרונות מראים שאוריינטציה מרחבית נפגעת בשלבים המוקדמים מאוד של מחלת האלצהיימר (3,4).

מחקרים קליניים על חולי אלצהיימר במעבדה שלנו (שמהווים את הבסיס המדעי למבדקונים בשומראש, כפי שנראה מיד), מראים שלא רק אוריינטציה מרחבית נפגעת במהלך המחלה, אלא גם אוריינטציה בזמן (ייצוג האירועים השונים שהתרחשו בחיינו - כמו הולדת ילד/ה או הטיול הגדול) ואוריינטציה במעגלים החברתיים (ייצוג האנשים בחיינו והזיקה שלנו אליהם, כמו אחותנו הגדולה, חבר מהצבא או הירקן שלנו). לא רק זאת, אלא שמבחן ייחודי שפיתחנו במעבדה, המתמקד באופן ספציפי באוריינטציה, מצליח להצביע על חולי אלצהיימר סימפטומטיים בשלבים המוקדמים של המחלה, באופן המתעלה על המבחנים הנוירו-פסיכולוגיים המקובלים היום, המתמקדים במספר רחב יותר של תפקודים קוגניטיביים, אך באופן שטחי יותר (5).

אם נחבר את המחקר לקליניקה, תצפיות קליניות מראות שחולי אלצהיימר אכן מראים פגיעה קוגניטיבית והתנהגותית בהתמצאות במרחב הפיזי (למשל, כאשר הם הולכים לאיבוד בקלות), במרחב הזמן (כאשר הם נוטים לשכוח אירועים שהתרחשו ולהתבלבל בשנה וביום) ובמרחב החברתי (כשבשלבים מתקדמים של המחלה הם עשויים להתבלבל בין קרוביהם ואנשים בסביבתם, וודאי שלא לזהות את הירקן שלהם). תכונה זו מאפיינת באופן ספציפי חולי אלצהיימר ומבדילה אותם מחולי דמנציה אחרים.

אם כך, אנחנו משערים שאוריינטציה במרחב, בזמן ובמעגלים החברתיים יכולה לשמש ככלי חיזוי רגיש לשלבי המחלה השונים, כולל השלבים הפרה-קליניים. יותר מכך, שילוב של פגיעה ביכולות אורינטציה ספציפיות יחד עם פגיעות אחרות עשויות להוות תתי-סוג שונים של המחלה, ואולי אפילו לכרוך גורמי סיכון מסויימים האופייניים לכל תת-סוג. איך ניתן לבדוק את כל הללו, ואיך ניתן להתאים אותם לכל מטופלת ומטופל?

כאן נכנסת שומראש.

פיתחנו את שומראש כדי לבחון את השערת המחקר הזו. פרויקט שומראש הוא מחקר מדעי אקדמי של האוניברסיטה העברית, בשיתוף בית החולים הדסה וביה״ח הכללי של מסצ׳וסטס, אך הוא שונה ממרבית המחקרים שהכרנו עד היום. במקום לזמן את הנבדקים למעבדה שלנו לבצע את המחקר, פיתחנו גירסה קלילה, משחקית ומהנה, שמנגישה לכלל האוכלוסיה את משימת האוריינטציה החדשנית שפיתחנו במעבדה. בשומראש נבחנות יכולות האוריינטציה של המשתתפים במרחב, בזמן וברשת החברתית. באמצעות מנגנוני בינה מלאכותית אנחנו יוצרים את עולמו האישי של הנבדק, ובוחנים אותו על עולמו שלו - על מנת לדמות תפקודי אוריינטציה אמיתיים, ממש כמו בחיים עצמם. מדידה מדויקת של ביצועי כל נבדק משוקללת ל״ציון אוריינטציה״ (שנשמר אצלנו, מאחורי הקלעים). יחד עם המידע שאנחנו אוספים על אורח החיים וגורמי הסיכון של כל משתתף ומשתתפת, ובשילוב מחקרים אקסקלוסיביים נוספים, אנחנו מפתחים אלגוריתמים לחיזוי הדרדרות אפשרית למחלת האלצהיימר בשלבים המוקדמים מאוד של המחלה, יחד עם המלצות מותאמות אישית לשינויים בהרגלים ובאורח החיים שיצמצמו את גורמי הסיכון באופן המיטבי. שימו לב - ההמלצות הניתנות מתמקדות בגורמי סיכון שבכל מקרה דורשים טיפול, אנחנו דואגים להסב את תשומת לב המשתתפים לחשיבות הטיפול בהם. מחקרים אפידמיולוגיים מראים ש-50% מהכשלונות לטפל בגורמי סיכון למחלות נובעים מחוסר תשומת לב מספקת אליהם והזנחת הטיפול.

אנחנו מזמינים אתכם להוריד את אפליקציית שומראש, לבצע את השלבים בנחת מסלון ביתכם, ולקבל המלצות מותאמות אישית לכם. את ההמלצות שתקבלו, כדאי לבחון יחד עם רופא המשפחה שלכם ועם הסביבה הקרובה אליכם ולהתאים ביחד תכנית לטיפול או לשינוי הרגלים שיסייעו בצמצום גורמי הסיכון.